יום שלישי, 8 באוקטובר 2013

כמה קשה לשלם מיסי ועד...

לשלם מיסי ועד... קריעת ים סוף!
תירוצים, שקרים, דחיות, דרמות!
להמציא "אויבים" או סיבות לכעוס גם כשאין,
לפנטז ש"אולי ישכחו ממני", "אולי הם לא מנהלים את החשבונות בצורה מסודרת", "אולי יחליפו אותם ובואקום שיווצר, נצליח להתחמק".

דיירים בשכירות שהגיעו לבית חודשיים לפני שמינו אותנו ולא שלמו מאז בואם.

בקושי ובמאמץ רב העבירו את הכספים מחודש הגעתנו והלאה. כשפנינו אליהם בבקשה להעביר גם עבור  החודשיים הקודמים אמרו "לא בטוח שלא שלמנו, נבדוק" ו"בעלי עוד לא הספיק לטפל בזה"...

שוכר חנות שחפש סיבות לכעוס: "את מדברת לא יפה", "מה זה עצבנת אותי עכשיו", "תצאי מהחנות שלי"... אחר כך התנצל על "סערת רגשות".
סערת רגשות?!!.
כן, סערת רגשות...

המעלית פועלת, המנקה עובד, הגינה מטופחת, תקלות בדלת, באינטרקום ובחשמל מטופלות, נורות מוחלפות.
אז מה קשה?
מה לא ברור?
מה גורם ל"סערת רגשות"?




 Image courtesy of David Castillo Dominici / FreeDigitalPhotos.net
,

יום שבת, 10 באוגוסט 2013

זה בית וזה בית...

יש בית אחד, שבו נציגת הועד חוזרת תמיד ואומרת: "אם לא תסיימו את גביית מיסי הועד, לא יהיה לנו במה לשלם לכם".

בבית אחר, לעומת זאת, אומרת הנציגה: "מה שלא יהיה מבחינת שיתוף הפעולה של הדיירים, תדאגי תמיד בתכנון התקציב, שקודם כל נוכל לשלם את שכר הטרחה שלכם".

זה בית וזה בית... 
וגם אנחנו בני אדם.

מה דעתכם?




Image courtesy of Stuart Miles/ FreeDigitalPhotos.net



יום שני, 29 ביולי 2013

פרופורציות...



איזה בית מטורף!
משפחה שלא מתקנת תקלה בביתה במשך 10 שנים כך שזה משפיע על הרכוש המשותף.
השכנים אדישים או מפחדים ולא מעירים.
כשהתחלנו להכנס לעובי הקורה ואנו דורשים טיפול מיידי, הם יוצרים סכסוך במכוון...

נכס דורש תחזוקה כמו כל דבר אחר בחיים (חפצים, יחסים, קשרים, בריאות...). 
מדוע לגיטימי להנות מהנכס אך להוציא כסף כדי לשמרו ולתחזקו קשה כל כך?
פרופורציות.... היכן הן?




Image courtesy of num_skyman/ FreeDigitalPhotos.net


יום שישי, 31 במאי 2013

דירה להשכיר - לאה גולדברג



השבוע צויין יום הולדתה ה-102 של לאה גולדברג.
בין עשרות חיבוריה, ספר הילדים המפורסם "דירה להשכיר", המתאר דרך בעלי חיים ומנהגיהם, עמדות סטראוטיפיות כלפי דמויות ממגזרים/תרבויות מגוונות.

היונה, המסמלת שלום, מצטרפת לבנין למרות שהדירה אינה מתאימה לה אך "השכנים טובים בעיניה". 

לכל זה קודם תהליך ארוך ומייגע בו מבקרים שוכרים פוטנציאליים בבנין, מוצאים שהדירה מתאימה להם, אך מסרבים לעבור אליה, כל אחד עקב שכן אחר.
ומיהם השכנים? תרנגולת שמנה, שמייד מסיקים כי היא עצלה, קוקיה שבניה גרים בקינים אחרים, ומודבק לה הסטראוטיפ של אם מזניחה, חתולה כושית שלא יאה ללבנים לשבת במחיצתה, וסנאית המפצחת אגוזים וקולות הפיצוח אינם ערבים לאוזן.

היונה, לאחר הכרות עם שכניה, מסיקה כי יוכלו לחיות "בחברה טובה, בשלום ובנחת".

ואתם, כשבחרתם את מקום מגוריכם, האם בחנתם את הנכס הפיזי או גם את השכנים?
מה היו השיקולים?


עטיפת הספר "דירה להשכיר"/לאה גולדברג, ספרית פועלים, מתוך אתר Wikipedia

יום שישי, 19 באפריל 2013

התחשבות...



דייר מאכיל חתולי רחוב בכל רחבי הרכוש המשותף למרות בקשות חוזרות להפסיק זאת.
ישנם דיירים המפחדים מהחתולים הממתינים בפתח הבית, אחרים אלרגיים לפרוותם, דיירים בקומות נמוכות מתקשים לישון בעקבות היללות הליליות, חתולים מטפסים ושוכבים על המכוניות כדי להתחמם, צלוחיות המזון והמים פזורות בכל עבר, ובמספר מקומות יש סלסלות מרופדות בסמרטוטים מסריחים, המשמשות מיטה עבור החתולים...
כל נסיונות העבר לבקש הפסקה של ההאכלה לא נענו.
באישור הנציגות כתבנו הודעה על לוח המודעות בה אנו מבקשים להפסיק זאת, בקשנו גם לסלק חפצים אישיים מן הרכוש המשותף והודענו שחפצים שלא יפונו עד תאריך זה יסולקו וכך עשינו. סולקו כלי האוכל והמים, הסלסלות, הסמרטוטים ועוד.
זעקות השבר, הזעם, ההעלבות, ואף האיומים לא אחרו לבוא...

הגזמנו?



Kitty cats!

יום שבת, 30 במרץ 2013

ציפיות מועד הבית




בבניינים שונים, אנשים שונים, ואיתם רצונות, גחמות, שגעונות ועוד! מכל צבע, סוג ומין.

יש כאלה שהנקיון הוא בנפשם, אחרים - המעלית, יש משוגעים שאם נורה אחת מנורות הבית תהיה שרופה הם ירגישו רע, וכאלו שללא פרחים פורחים, לא ירגישו שזה בית...



אך מעניין, שיש מספר נושאים המשותפים לכל. בכל בית רוצים לוודא:



א. שמוציאים כסף רק על מה שצריך – ומה שצריך זה לטפל ברכוש המשותף. לא עבודות פרטיות אצל חברי הועד (קרו כבר מקרים כאלו), לא שירותים ומוצרים שאיש לא זקוק להם, וגם לא נותני-שירותים שאמנם כן נחוצים, אך הם יקרים במיוחד.

ב. שכולם משלמים – תחושת "פראייר" היא אחד העלבונות הקשים לישראלי הממוצע...

ג. שנקי ומתוחזק – אף אחד לא רוצה לשלם ולהיווכח ששירותים בסיסיים לא ניתנים באיכות ראויה או כלל לא ניתנים.



ומה חשוב לכם?
Image courtesy of Kittikun Atsawintarangkul/ FreeDigitalPhotos.net




יום חמישי, 14 במרץ 2013

"שכן רע". יש דבר כזה?



"שכן רע" מוגדר ע"י משרדי נדל"ן כמישהו שדוחה אנשים. בין אם זו חוסר התחשבות "פשוטה" (הזנחת חזות חיצונית של בית, גינה, וכו'), עבור דרך התעלמות מנושא אשפה ותחזוקה, וכלה באדם שמרעיש, מלכלך, ובעל תחביבים מציקים (מסיבות רעשניות, בעלי חיים מטרידים, אוסף גדול של מבקרים שתופסים את מקומות החניה בסביבה וכו'). גם עסק או מתקן ציבורי יכולים להחשב "שכן רע".

בארה"ב זיהו שבעה סוגים של שכנים הפוגעים בערכי נכסים בסביבתם:

  • בתי ספר סגורים
  • מזבלה
  • בתים מעוקלים
  • תחנת כח (חשמלית)
  • סביבות לא מטופחות (בדגש על שטחים ציבוריים)
  • עבריין מין רשום
  • סרבני תשלום מיסי ועד בית או משכנתא

אצלנו בודאי היו מוסיפים לרשימה גם כבישים, אנטנות סלולריות, ותכניות בנין עיר פוגעניות.
מה הייתם אתם מוסיפים לרשימה?

 Image courtesy of Simon Howden/ FreeDigitalPhotos.net

יום שני, 25 בפברואר 2013

מוזר...

כמה מוזרים יכולים בתים להיות...
בבית מקסים ומטופח בו אני עובדת, מקפידים, לכאורה, על הכל: שנבצע תחזוקה שוטפת, שנחליף נורות מהר כך שאף פעם לא תהיה שם נורה שרופה יותר מכמה ימים, שנטפל במערכות, וכמובן שיהיה נקי ונעים, והגינה תהיה מטופחת. 

איך זה שישנה ערוגה אחת בגינה, שתמיד יש בה גללי כלבים? ניקינו, שמנו שלט עדין ומכוון, בקשנו שנציגות הבית תעלה את הנושא באסיפת דיירים, דרשנו שזה ייכתב בפרוטוקול, וכלום! כל ביקור, מחכה לנו "ערוגת הקקי" מלאה ועמוסה...איך זה מסתדר עם בית כזה?
מה דעתכם? 

יום שני, 4 בפברואר 2013

דייר בשכירות בתפקיד ועד הבית



נתקלתי בבית בו נהל שוכר את הועד. הוא הגדיר "מיסי ועד" ככספים לניהול ה"שוטף" בלבד, ודרש שעבור כל הוצאה אחרת תערך "גביה מיוחדת". לדבריו, "שוטף" זה נקיון, גינון, מעלית וחשבון חשמל בלבד! כל היתר, כולל תיקונים חיוניים, נפלו תחת "גבייה המיוחדת". עוד הגדיל לעשות, והחליט ש"גביה מיוחדת" מחייבת רק בעלי דירות, ופטורים ממנה דיירים בשכירות!



יש בתים לא מעטים, בהם שוכרי דירות משמשים כועד הבית. מותר? כדאי?

החוק מתיר. במעמד אסיפת דיירים נבחרת נציגות ועד הבית, וכל אחד (בעלי דירות ושוכרים) רשאי להגיש את מועמדותו ולהתמנות לועד .



הכדאיות היא כבר עניין אחר.

היתרון המרכזי הוא שדייר זה מתגורר בבית, וגם לו חשובים הטיפוח והתחזוקה. הוא מבצע משימות מהן נהנים כולם, וכישוריו לא נופלים משל אחרים.



מצד שני, יתכן שנקודת מבטו מוטה לעומת בעל נכס. מתקנים מסויימים בבית רלוונטים לגביו ואחרים פחות. שמירה על ערך הדירה בה הוא מתגורר לא בהכרח מעניינת אותו (ואולי הוא אף שואף להיפך...). מאידך, חסכון בהוצאות דווקא חשוב לו מאוד! נוסיף על כל אלה תמימות של דיירים, וקבלנו שירות דב...



מומלץ להיות עם אצבע על הדופק. אפשר לרתום את ההתלהבות והרצון הטוב לביצוע משימות בבית, אך לא להובלת מדיניות...



בהצלחה!



Image courtesy of Stuart Miles / FreeDigitalPhotos.net