ישראבלוף1: השתתפות עצמית של חברת ניהול בהוצאות ועד הבית

חברות רבות מציעות בשלב המשא ומתן סעיפים נאיבים ונדיבים באורח פלא. כל זאת בכדי לפתות ולגייס את הלקוח התמים.
אחד הסעיפים הוא "השתתפות עצמית". החברה מתחייבת כי על כל תיקון היא תשתתף בהוצאה יחד עם הלקוח, ובסכום משמעותי (בדרך כלל עד כ-500-600 ש"ח בחודש).
הלקוח מתרשם מאוד, כי השתכנע שהחברה תעשה הכל כדי שלא תהיינה תקלות, ואם בכל זאת יש - גם היא תשא בעול התיקון.

לא מבליטים את הסעיף בחוזה שאומר שחברת הניהול היא זו שתביא את הקבלן שיבצע את העבודה, ושאסור ללקוח להביא הצעות מחיר נגדיות או לבחור קבלן משל עצמו. באופן הזה, אפשר לנפח את גובה הסכום בחשבונית או אף "להמציא" תקלות שלמות או להוסיף סעיפי תקלה. כך, לא רק שחברת הניהול לא "משתתפת" בהוצאה, יתכן שהיא אף גורפת רווח מן הלקוח עבור הארוע...

Image courtesy of jesadaphorn / FreeDigitalPhotos.net

גבולות...

לקוח: "זה חלק מנקיון כולל".
אנחנו: "נקיון כולל הוא מושג ערטילאי, לכן הגדרנו בחוזה מה נכלל ומה לא".
לקוח: "לא, הכל חייב להכלל".
אנחנו: "צר לי, "הכל" לא נכלל בגבולות הזמן עליהם הסכמנו".
לקוח: "תגיעו ואני אראה לכם איך עושים את העבודה".
אנחנו: "העבודה מוכרחה להכנס לתוך מסגרת הזמן שהוגדר. אנחנו נותנים אקסטרות מדי פעם, אך בגבולות."

בכל מקרה, כשלא נעים ורק "מחפשים" אותנו, בודאי שלא נרצה לתת אקסטרות.
לקוח: "המנקה רק עושה תנועות של נקיון, אך לא נקיון. הוא מעגל פינות".
הוא לעתים מעגל פינות, זה נכון. אך בכדי שנוכל לשמר אותו לאורך זמן אנו מאפשרים לו מדי פעם לעגל פינות, ומנהלים אותו כשהוא עובר את הגבולות. למדנו שאם מפעילים לחץ רב מדי, המנקים נשברים ועוזבים, ומה שנקבל במקומם לא יהיה יותר טוב.
לקוח: "פעם היה לנו מנקה נהדר שלא עגל פינות".
אנחנו: "אם כך, למה "פעם"? למה לא המשיך בעבודתו הנהדרת?"
לקוח: "הוא היה סטודנט/חייל משוחרר/ לקראת טיול ארוך/עובד שהגיע למספר חודשים".
כן, בודאי, לאורך זמן, איש מהם לא נשאר עם מוטיבציה מאוד גבוהה. חשוב למצוא את הדרך הטובה ביותר להתנהל מולם. יש לנו מנקים שאנו מצליחים לעבוד איתם שנים, לשביעות רצונם של בתים, כך שכנראה אנו יודעים איך לעשות את זה.

וכו' וכו' וכו'...
אלו הם חברי הועד החדשים. הם חדשים בתפקידם, רוצים לעשות שינוי משמעותי, מלאי רצון טוב, וכל זה באמת נהדר. אך אינם מכירים את השוק, את הזמן והמאמץ שדרוש בכדי לבצע כל משימה, ואיך עובדים בתחום לטווח רחוק. הם אינם מבינים שכל זה הוא עניין של יחסים, של תן וקח שלנו מול עובדים, שלנו מול דיירים, שלהם עצמם מול שכניהם.
אם רק היו יכולים לשחרר קצת, להתאזר בסבלנות, ולאפשר לעצמם תקופת למידה. למידה של יכולותיהם, היחסים עם שכניהם, העבודה מולנו. לו רק הבינו שהם בידיים טובות (אחרת לא היו מתחילים ואף מחליטים מדי חודש בחודשו להמשיך לעבוד איתנו), שיש מי שדואג ומטפל ושאפשר לסמוך. אולי זה ענין של אופי וסגנון אישי?

Image courtesy of David Castillo Dominici / FreeDigitalPhotos.net

אצל מי המפתח למקלט?

מקלטים... לא זוכרים אותם עד שצריך. לא זוכרים גם מה יש בהם.
למקלט בבית משותף, זורק כל אחד את הרהיטים שכבר לא צריך. רהיטים כאלו, שמוציאים מהדירות לאחסון, אף פעם לא יחזרו לדירה. למה? כי אם שמו בדירה רהיט אחר, למה שיחזירו פתאום את הישן? למה שבכלל יזכרו שיש ישן?
במקלט הסגור, גם נדבק ברהיטים מן ריח כזה. לכל החיים. ריח לא נעים...

ואז מה? ועד הבית היה נחמד וחלק מפתחות. האנשים אחסנו, "רק לכמה שבועות". חלק עזבו כבר את הבית ושכחו מאחור את הרהיטים. אחרים, שהועד בקש שיקחו את חפציהם עם עזיבתם, אמרו "אנחנו כבר לא צריכים את זה, אתם יכולים לזרוק...". והועד - כן, עכשיו מוציא כספי דיירים, עבור שירותי סבלות לחפצים שנותרו מאחור...

 Image courtesy of Danilo Rizzuti / FreeDigitalPhotos.net

איך מתמחרים העסקת חברת ניהול? חוזי ההתקשרות השונים בעבודה עם חברת ניהול

איך משלמים לחברת ניהול, ואיך תדעו שהחשבונות שהם מגישים לכם אינם מנופחים?

בבואכם להעסיק חברת ניהול, קיימות 3 צורות מרכזיות של חוזי התקשרות:

א.      "קוסט פלוס": דמי הניהול שגובה החברה הם אחוז מסך הוצאות אחזקת הבנין. החסרון הוא שמדי חודש משלמים סכום שונה ולא ידוע מראש. חסרון נוסף הוא, שהשיטה מעודדת את חברות הניהול לקיים סעיפי הוצאה רבים, ולנפח סכומים של כל אחד מהם, כי אז העמלה החודשית שלה גדלה. לא בכדי זו שיטה שהולכת ונעלמת.

ב.      "הכל כלול": חברת הניהול גובה סכום אחד קבוע שממנו היא גוזרת הן את עמלתה והן את הוצאות הבית. יתרונה הוא בכך שמדי חודש מוציא ועד הבית סכום קבוע וידוע מראש. חסרון מרכזי הוא העובדה שאיננה שקופה. הדיירים אינם יודעים כמה הם משלמים על כל סעיף תחזוקתי, ומה הן סך העבודות שנעשות בבניין מדי חודש. השיטה מעודדת את חברת הניהול לקמץ בהוצאות ואף להזניח תחומי טיפול. מכיוון שהסכום החודשי קבוע, ככל שיהיו פחות הוצאות אחזקה, כך יגדל הנתח שיכולה החברה לשלשל לכיסה. קשה מאוד לוודא שחברת הניהול אכן מבצעת מה שהתחייבה, ומכאן הסיפורים הרבים על חברות שנעלמו עם הכסף והשאירו ועדים עם חובות לחברת חשמל, לחברות ביטוח, לחברות אחזקת מעליות וכיוב'.

ג.       "קוסט פלוס פיקס": חברת הניהול גובה סכום קבוע וידוע מראש עבור עמלתה. סכום זה מצטרף להוצאות האחזקה החודשיות, שאינן קבועות. כתוצאה מכך ההוצאה החודשית אינה קבועה וידועה מראש, מפני שסך העבודות והיקפן, אינו ידוע מראש. אך זו השיטה היחידה שבה ניתן לראות כל הוצאה והוצאה (כל הוצאה מגובה בקבלה ובתשלום ישירות לנותן השירות, ולא דרך חברת הניהול), ולחברת הניהול אין אינטרס ליזום עבודות מיותרות. כך גם אנו עובדים!

בהצלחה!

 Image courtesy of thanunkorn / FreeDigitalPhotos.net